יום ט׳ בחודש

פרק ג

שבע אמונות הכרחיות לגבי הקב"ה

א הראשון, שהבורא יתברך מרחם על האדם יותר מכל מרחם, וכל רחמים וחמלה שיהיו מזולתו עליו כולם הם מרחמי האל וחמלתו. כמו שאמר הכתוב (ראה) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. ב והשני, כי הבורא יתעלה לא ייעלמו ממנו אופני תועלת האדם. והדין נותן זה, מפני שהוא אחד ממעשיו, ואין מי שיודע באופני תקנות העשוי והפסדו, ובפגעים המשיגים אותו, ובאופני מחלתו וארוכתו יותר מעושהו. ואם יהיה זה נמצא בעושים מבני אדם, אשר לא יחדשו במעשיהם זולתי צורה מקרית, אך השורש והצורה עצמית אין להם בהם שום תחבולה ולא יכולת לחדשם; ואשר חידש שורש האדם וצורתו ותכונתו וסדר חיבורו הוא החכם היודע בענייני תועלותיו ונזקיו והטוב לו בעולמו ואחריתו בלי ספק. כמו שכתוב (ישעיהו) אני ה' אלוהיך מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך. ואמר (משלי ג) כי את אשר יאהב ה' יוכיח וגו'. ג והשלישי, כי הבורא יתברך חזק מכל חזק ודברו נגזר מכל דבר ואין משיב את דינו. כמו שכתוב (תהלים) כל אשר חפץ ה' עשה. ואמר (ישעיהו) כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם וגו'. ד והרביעי, כי הוא משגיח על הנהגת בני אדם כולם, לא יניחם ולא יתעלם מהם, ולא ייסתר ממנו דבר מהם מקטנם ועד גדולם, ולא ישכיחהו דבר את דבר. כמו שכתוב (ישעיהו מ, כז) למה תאמר יעקב ותדבר ישראל? נסתרה דרכי מה'! ומאלוהי - משפטי יעבור!! הלוא ידעת אם לא שמעת? אלוהי עולם ה'! בורא קצות הארץ! לא ייעף ולא ייגע! אין חקר לתבונתו!! ה והחמישי, שאין ביד אחד מהברואים להועיל את נפשו ולא להזיקה ולא לזולתו כי אם ברשות הבורא יתברך. כי העבד, כשיהיה לו יותר מאדון אחד, כל אחד מהם יכול להועילו, לא יתכן לו לבטוח על אחד מהם, מפני שמקווה התועלת מכל אחד מהם. ואם יהיה אחד מהם יכול על תועלתו יותר משאריתם, יהיה חוזק ביטחונו בו כפי יכולתו, אף על פי שהוא בוטח בשאריתם. ואם לא יוכל להועילו ולהזיקו כי אם אחד מהם בלבד, על כורחו יבטח עליו לבדו, מפני שאינו מקוה תועלת מזולתו. וכן כשירגיש האדם שלא יועילנו ולא יזיקנו אחד מהנבראים אלא ברשות הבורא ית', ישוב לבו מיראתם ותקותם ויבטח על הבורא לבדו. כמו שכתוב (תהלים) אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה.