יום ל״ד בחודש

פרק ה

ואם לא יועילוהו הסבות ידע כי יבואהו טרפו כשירצה יי מאיזה ענין שירצה ולא ימאס בהן בעבור זה ולא יניח להתעסק בהם לעבודת הבורא. ואשר איננו בוטח באלהים מתעסק בסבות לבטחונו עליהן שהן מועילות אותו ודוחות הנזק מעליו. ואם הן מועילות אותו ישבח אותן וישבח השתדלותו בהן ויבחר אותן ולא יפנה אל זולתן. ואם אינן מועילות לו יניח אותן וימאסן וישוב חפצו מהן כמו שאמר הכתוב (חבקוק א טז) על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו. והרביעי כי הבוטח באלהים כשיותר לו דבר על מזונו יוציאנו במה שמפיק רצון הבורא יתברך בנדיבות נפשו וטוב לבבו כמו שנאמר (דברי הימים א כט יד) כי ממך הכל וגו'. ומי שאיננו בוטח באלהים איננו רואה העולם וכל אשר בו די פרנסתו וספוק צרכו והוא חס על ממונו מהשלים חובות הבורא וחובות בני אדם ממנו ואיננו מרגיש בו עד שיאבד ממנו ממונו וישאר זולתו כמו שאמר החכם(משלי יא כד) יש מפזר ונוסף עוד וחושך מיושר אך למחסור. והחמישי כי הבוטח באלהים הוא מתעסק בסבות העולם להכין מהם צידה לאחריתו וספוק לבית מועדו ומה שיתברר לו בו הצלת תורתו ועולמו מתעסק בו ומה שיהיה בו שום הפסד בתורתו או מביא להמרות הבורא איננו מתעסק בו שלא יביא לעצמו מדוה תחת הארוכה. ומי שאינו בוטח באלהים בוטח על הסבות ותנוח דעתו עליהן ולא ירחק מדבר מהן ויתעסק במשבח ובמגנה מהן ולא יחשב באחרית ענינו כמו שאמר החכם בהן (משלי יד טז) חכם ירא וסר מרע. והששי כי הבוטח באלהים הוא אהוב לכל כתות בני אדם ודעתם נוחה עליו מפני שהם בטוחים מהזקתו ולבם שלם מחמתו ולא יפחדו ממנו על נשיהם ועל ממונם. והוא גם כן בטוח מהם מפני שיודע שתועלתו ונזקו אינם ביד נברא ולא ביכלתו ועל כן איננו מפחד מהזקתם כאשר איננו מקוה הנאתם. וכשהוא בטוח מהם והם בטוחים ממנו יאהבם ויאהבוהו כמו שכתוב (תהלים לב י) והבוטח בה׳ חסד יסובבנו. ומי שאיננו בוטח באלהים אין לו אוהב מפני שהוא בכל עת חומד אותם ומקנא בם וחושב כל טובה שתגיע אליהם סרה ממנו ושטרפיהם לקוחים מטרפו וכל מה שנמנע ממנו מתאוותיו הוא בעבורם ובידם להגיעו אל תאוותיו.