יום י״ט בחודש

פרק ד

ואילו היה זה קצור בבטחונו היתה התשובה אליו (דברים לב לט) אני אמית ואחיה וגו׳ או הדומה לו כמו שאמר למשה עליו השלום עת שאמר לו (שמות ד י)כי כבד פה וכבד לשון אנכי (שמות ד יא) מי שם פה לאדם וגו'. ואם שמואל עם תם צדקתו לא הקל להכנס בסבה קטנה מסבות הסכנה אף על פי שהיה נכנס בה במצות הבורא יתברך כשאמר (שמואל א טז א) מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי כל שכן שיהיה זה מגנה מזולתו מבלתי מצות הבורא יתעלה. או שינצל בעזרת הבורא יתברך לו ויאבדו זכיותיו ויפסיד שכרו כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בזה הענין (גמרא שבת לב א) לעולם אל יעמד אדם במקום סכנה ויאמר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו ואמר יעקב אבינו עליו השלום (בראשית לב יא) קטנתי מכל החסדים וגו׳ ואמר המתרגם בפרושו זעירין זכוותי מכל חסדין ומכל טבוון. וכמו שאמרנו בחיים ובמות כן נאמר בחיוב תביעת סבות הבריאות והמזון והמלבוש והדירה והמדות הטובות ולהרחיק שכנגדן עם ברור אמונתו כי הסבות אין מועילות אותו בזה כלום אלא בגזרת הבורא יתברך כאשר יש לבעל האדמה לחרש אותה ולנקותה מן הקוצים ולזרעה ולהשקותה אם יזדמנו לו מים ויבטח על הבורא יתברך להפרותה ולשמרה מן הפגעים ותרבה תבואתה ויברך אותה הבורא ואין ראוי לו להניח האדמה מבלי עבודה וזריעה בבטחונו על גזרת הבורא שתצמיח האדמה בלתי זרע שקדם לו. וכן בעלי המלאכה והסחורה והשכירות מצוין לחזר על הטרף בהם עם הבטחון באלהים כי הטרף בידו ורשותו ושהוא ערב בו לאדם ומשלימו לו באיזו סבה שירצה ואל יחשב כי הסבה תועילהו או תזיקהו מאומה. ואם יבוא לו טרפו על פנים מאפני הסבות אשר התעסק בהן ראוי לו שלא יבטח על הסבה ההיא וישמח בה ויוסיף להחזיק בה ויטה לבו אליה כי יחלש בטחונו באלהיו.