"יום א׳ בחודש"

הקדמה

השער הרביעי: שער הבטחון בבטחון על האלהים יתברך לבדו אמר המחבר: מפני שקדם מאמרנו בחיוב קבלת עבודת האלוהים, ראיתי להביא אחריו מה שהוא צריך יותר מכל הדברים לעובד האלהים יתברך, והוא: הבטחון עליו בכל דבריו - בעבור מה שיש בו מן התועליות הגדולות בענין התורה ובענין העולם.

הבטחון - מנוחת הנפש

ותועלותיו בו בתורתו: מהם מנוחת נפשו וביטחונו על אלוהיו יתברך: כמו שהעבד חייב לבטוח על אדוניו, מפני שאם איננו בוטח באלוהים בוטח בזולתו. ומי שבוטח בזולת ה', מסיר האלוהים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו. ויהיה כמי שנאמר בו (ירמיהו ב, יג) כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בארות בארות נשברים וגו'. ואמר (תהלים קו, כ) וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב. ואמר הכתוב (ירמיהו יז, ז) ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. ואמר (תהלים מ, ה) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב. ואמר (ירמיהו שם, ה) ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו.

אין לבטוח בחכמתו האישית

ואם יבטח על חכמתו ותחבולותיו וכוח גופו והשתדלותו, יעזבהו ה' לנפשו, ייגע לריק וייחלש כוחו ותקצר תחבולתו מהשיג חפצו. כמו שאמר הכתוב (איוב ה, יג) לוכד חכמים בערמם. ואמר (קהלת ט, יא) שבתי וראה תחת השמש, כי לא לקלים המרוץ, ולא לגבורים המלחמה וגו'. ואמר (תהלים לד, יא) כפירים רשו ורעבו ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב.

אין לבטוח בעושר האישי

ואם יבטח ברוב עשרו, יוסר ממנו ויישאר לזולתו. כמו שאמר הכתוב (איוב כז, יט) עשיר ישכב ולא יאסף, עיניו פקח ואיננו. ואמר (משלי כג, ד) אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל. ואמר (שם, ה) התעיף עיניך בו ואיננו וגו'. ואמר (ירמיהו יז, יא) בחצי ימיו יעזבנו וגו'. או תמנע ממנו הנאתו בו - כאשר אמר החכם (קהלת ו, ב) ולא ישליטנו האלוהים לאכול ממנו וגו'. ויהיה אצלו פיקדון ששומר אותו מן הפגעים עד שישוב למי שהוא ראוי לו. כמו שכתוב (שם ב, כו) ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלוהים. ואמר (איוב כז, יז) יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלוק. ואפשר שיהיה הממון סיבת רעתו ואבדן נפשו.