יום ל"ד

קנאה

א. כְּשֶׁיִּתְבַּטֵּל הַקִּנְאָה, אֲזַי יִהְיֶה קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת.

ב. עַל יְדֵי קִנְאָה בָּא שְׂרֵפָה.

ג. עַל יְדֵי קִנְאָה בָּא שְׁפִיכוּת דָּמִים.

ד. עַל יְדֵי קִנְאָה בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ נַעֲשֲׂה שׁוֹטֶה.

ה.. עַל יְדֵי בִּיאָתְךָ לַצַּדִּיק יִתְבַּטֵּל מִמְּךָ הַקִּנְאָה.

ו. עַל יְדֵי קִנְאָה עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִין.

ז. הַשּׁוּם מוֹצִיא קִנְאָה.

ח. דְּפָרַע קִנְאָה מַחֲרִיב בֵּיתוֹ.

ט. עַל יְדֵי קִנְאָה בָּא תְּשִׁישׁוּת כּחַ.

קרי

חלק ראשון

א. קֶרִי בָּא עַל יְדֵי דִּבּוּר מִזְּנוּת גַּם עַל יְדֵי שֶׁנָּפַל מֵאֱמוּנָתוֹ.

ב. מִי שֶׁמּוֹצִיא קֶרִי, לְסוֹף הוֹלֵךְ עָרוֹם.

ג. עַל יְדֵי עַצְבוּת רוֹאֶה קֶרִי.

ד. מִי שֶׁנִּזְהָר. לֶאֱכל מִשְּׁאֵלַת חָכָם, הוּא נִצּוֹל מִטֻּמְאַת קֶרִי.

ה. אֵין לוֹ לָאָדָם לֶאֱכל עַל שֻׁלְחָן הַצַּדִּיק, קדֶם שֶׁטָּבַל לְקִרְיוֹ.

ו. תִּשְׂמַח בַּטּוֹב שֶׁבָּא עַל הַצַּדִּיקִים, וְזֶה תִּקּוּן לְקֶרִי.

ז. עַל יְדֵי הַלֵּיצָנוּת בָּא לְטֻמְאַת קֶרִי.

ח. קֶרִי בָּא מִקַּלּוּת ראשׁ.

ט. קֶרִי בָּא עַל יְדֵי אֲכִילַת שׁוּם וּבֵיצִים.

י. גַּם עַל יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים וְנִבּוּל פֶּה.

חלק שני

א. הַשִּׁכְרוּת גּוֹרֵם גָּלוּת גַּם גּוֹרֵם הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה.

ב. הַבִּזְיוֹנוֹת בָּאִים עַל יְדֵי קֶרִי.

ג. הַדִּבּוּר שֶׁאָדָם מְדַבֵּר בַּחֲצִי דִּבּוּר, שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר יָפֶה יָפֶה, זֶה בְּחִינָה כְּמוֹ בְּחִינַת קֶרִי.

ד. הַבָּנִים מֵתִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי רְאִיַּת קֶרִי.

ה. תִּקּוּן גָּדוֹל לְמִקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר אֵלּוּ עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁקָּרָה לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵלּוּ הֵן: ט"ז "מִכְתָּם לְדָוִד", ל"ב "לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי", מ"א "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל", מ"ב "כְּאַיָּל תַּעֲרג", נ"ט "לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת", ע"ז "עַל יְדוּתוּן", צ' "תְּפִילָּה לְמשֶׁה", ק"ה "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ", קל"ז "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל", ק"נ "הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ". וְתֵדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁאֵלּוּ עֲשָׂרָה קַפִּיטְלִיךְ מְסֻגָּלִים מְאד מְאד. לְתִקּוּן עָווֹן זֶה, וְהַנִּזְהָר בָּזֶה לוֹמַר אוֹתָם כַּנַּ"ל, אֵין צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא עוֹד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי יְתֻקַּן בָּזֶה, כִּי הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאד.

קשוי לילד

א. אִשָּׁה שֶׁאוֹכֶלֶת צְנוֹן בְּעִבּוּרָה, תֵּלֵד בְּקִשּׁוּי.

ב. אִשָּׁה שֶׁהִיא מְקַשָּׁה לֵילֵד, סְגֻלָּה שֶׁתִּתֵּן לָהּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִשִּׁבְעָה בְּאֵרוֹת.

ג. גַּם בָּנֶיהָ לא יִהְיוּ עִמָּהּ בַּבַּית.

ד. גַּם. תִּלְחַשׁ לָהּ בְּאָזְנָהּ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם ס"ג.

ה. גַּם מִטָּתָהּ לא תַּעֲמד בְּמַעֲרָב וּבְדָרוֹם.

ו. גַּם תִּתְלֶה עַל צַוָּארָה מִמָּרוֹר הַנִּשְׁאָר.

ז. גַּם תִּלְחַשׁ לָהּ בְּאָזְנָהּ אוֹתִיּוֹת: פֵּא וָיו עַיִן הֵא.

הרחקת רשעים

חלק ראשון

א. כְּשֶׁהַצַּדִּיק בָּא לְבֵית הָרָשָׁע, הַבַּיִת נִתְבָּרֵךְ, וְדַוְקָא שֶׁהַבַּיִת מְזֻמָּן לִבְרָכָה.

ב. הַרְחֵק מֵרְשָׁעִים, כְּדֵי שֶׁלּא תִּתָּפֵס בְּעָנְשָׁם.

ג. בִּשְׁבִיל אֵיבָה מַרְאִין אֵיזֶה קֵרְבוּת לָרְשָׁעִים.

ד. לִפְעָמִים כְּשֶׁעוֹשִׂין. אֵיזֶה טוֹבָה לְרָשָׁע גָּמוּר, בָּזֶה עוֹשִׂין נַחַת רוּחַ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

ה. אָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָן, אֲבָל מָקוֹם שֶׁיָּבוֹא מִשִׁבְחָן שֶׁבַח לַצַּדִּיק מֻתָּר לְסַפֵּר קְצָת.

ו. מִי שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל רָשָׁע, גַּם הוּא נִקְרָא רָשָׁע.

ז. אֲפִילּוּ עוֹשֶׂה אֵיזֶהוּ דָּבָר כַּדָּת וְכַדִּין, אֵין אָנוּ סוֹמְכִין עָלָיו.

ח. מִי שֶׁעָרֵב בְּעַד רָשָׁע, נוֹפֵל לִידֵי תַּאֲוָות נִיאוּף גַּם נוֹפֵל לְחֻלְשָׁה.

ט. רָשָׁע שֶׁשָּׁכַח אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ זֶרַע כָּשֵׁר.

י. כְּשֶׁנּוֹפֵל שוֹנְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדְךָ, אַל תְּרַחֲמֵהוּ.

יא. כְּשֶׁלּא תְּחַבֵּר אֶת עַצְמְךָ לְשַׁקְרָנִים, הַיְדוּעִים לְךָ, עַל יְדֵי זֶה תִּזְכֶּה לְהָבִין אֶת הַצְּבוּעִים.

יב. מִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת הַמְּסִיתִים, בְּוַדַּאי לא יִדְבַּק בּוֹ דִּבְרֵיהֶם.

יג. עַל יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה נַעֲשֲׂה רִחוּק בֵּין הָרְשָׁעִים הַמְקרָבִים.

יד. מִי שֶׁמְּרַחֵק אֶת עַצְמוֹ מֵרְשָׁעִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ יְשׁוּעָה.

טו. הַפִּזּוּר שֶׁיֵּשׁ בֵּין הָרְשָׁעִים סִימָן לִישׁוּעָה.

טז. תַּרְחִיק מִלָּדוּר בְּבַיִת, שֶׁדָּר בּוֹ רָשָׁע.

יז. אַל תְּדַבֵּר עִם הַמְּסִיתִים אֲפִילּוּ לְהוֹכִיחָם וּלְקָרְבָם.

יח. הִתְחַבְּרוּת רְשָׁעִים מַזִּיק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

יט. נָאֶה וּמִתְקַבֵּל לִקְדוֹשֵׁי ה', שֶׁיַּעֲשֹוּ מָסָךְ וּמָגֵן, עַד. שֶׁמִּמֶּנּוּ יִבְרַח כָּל אִישׁ מֵצִיק וְרָשָׁע.

חלק שני

א. מִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין רִשְׁעַת הָרְשָׁעִים הַצְּבוּעִים, הוּא מְתֹעָב.

ב. הַצְּבוּעִים גּוֹרְמִים כְּאֵב עֵינַיִם לַהֲמוֹן עַם, הַטּוֹעִים בָּם.

ג. צָרִיךְ אָדָם לִשְׁמר אֶת עַצְמוֹ, מִלְּנַשֵּׁק אֶת עַצְמוֹ עִם רְשָׁעִים, כִּי עַל יְדֵי הַנְּשִׁיקָה נַעֲשֲׂה בֵּינֵיהֶם הִתְקַשְּׁרוּת גַּם לְאַחַר מִיתָה.

ד. יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם מִינִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים, אֲבָל הֵם אֵינָם מְגַלִּים אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאֵין בֶּן אָדָם יוֹדֵעַ לִשְׁמר אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל עַל יְדֵי מִדַּת הַצְּנִיעוּת אָדָם נִצּוֹל מֵאֵלּוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים.

ה. הָרְשָׁעִים אֵינָם מְבַלְבְּלִים אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדָתֵנוּ בַּעֲבֵרוֹת שֶׁעוֹבְרִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבַלְבְּלִים אוֹתָנוּ בְּמִצְווֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים, בִּשְׁבִיל זֶה: גּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה.