יום י"ט

לימוד (המשך)

חלק שני

א. יֵשׁ יִסּוּרִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם וְנִקְבָּע לָהֶם זְמַן לְפִי חִיּוּב סִדּוּר הַכּוֹכָבִים, הַמְחַיְּבִים כָּל אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים, אֲבָל עַל־יְדֵי הָרָצוֹן וְהַתַּאֲוָה שֶׁנִּתְעוֹרֵר אֵצֶל הַתַּלְמִידִים בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ עִתָּם הַקָּבוּעַ לָהֶם לֵילֵךְ אֵצֶל הָרַב לִלְמד, עַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלִים הַיִּסּוּרִים קדֶם הַזְּמַן הַקָּצוּב לָהֶם.

ב. הַתּוֹרָה וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַשַּׁבָּת הֵם נוֹתְנִים חַיִּים גַּשְׁמִיִּים גַם־כֵּן.

ג. עַל־יְדֵי לִמּוּד "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" בָּאִים לְיִרְאָה.

ד. מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ בַּתּוֹרָה בְּמחִין זַכִּים, שֶׁאֲכִילָתוֹ כָּל־כָּךְ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּזּוֹן מִמָּזוֹן, שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי זֶה שֹוֹנְאָיו נִדּוֹנִין בְּחֶנֶק. וְסִימָן לַדָּבָר: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבּקֶר"; "וּבַבּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל"; "וַיְהִי בְּאַשְׁמרֶת הַבּקֶר".

ה. עַל־יְדֵי מֻפְלְגֵי וַחֲרִיפֵי הַדּוֹר מְאִירִין אֶת הַיִּרְאָה, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה מִתְנוֹצֵץ זְכוּת אָבוֹת, וְעַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאָבוֹת נִתְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם.

ו. לִמּוּד הַפּוֹסְקִים מְבַטְּלִין הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

ז. כְּשֶׁהוֹלֵךְ מֵרַב לְרַב, אָז צָרִיךְ לְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ בְּאַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַלִּמּוּד מֵהַרְבֵּה מְלַמְּדִים מַזִּיק לֶאֱמוּנַת הַיִּחוּד. וְכֵן הָרַב שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנַת הַיִּחוּד, הוּא יָכוֹל לְהָאִיר לְכָל תַּלְמִיד וְתַלְמִיד כְּפִי כּחוֹ, וְכָל תַּלְמִיד אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶלָּא מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ וְלא יוֹתֵר.

ח. הָרַב הַמְלַמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו בְּזֶה הַדֶּרֶךְ, הַיְנוּ שֶׁלּא יַשְׁמִיעַ אוֹתָם אֶלָּא לְכָל אֶחָד יַשְׁמִיעַ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ לא פָּחוֹת וְלא יוֹתֵר, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה, שֶׁמְּגַלִּין פָּנִים הַנָּאִים וְהַמְשֻׁבָּחִים שֶׁבַּתּוֹרָה.

ט. כְּשֶׁהַתַּלְמִיד שׁוֹמֵעַ תּוֹרָה מֵהָרַב וְנִתְבַּטֵּל רְצוֹנוֹ כְּנֶגֶד רְצוֹן הָרַב, בָּזֶה יֵדַע שֶׁשָּׁמַע, כִּי כְּשֶׁלּא נִתְבַּטֵּל רְצוֹנוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. גַּם כְּשֶׁנִּתְבַּטֵּל הַרְגָּשׁוֹתָיו בִּשְׁעַת הַשְּׁמִיעָה, יֵדַע גַם־כֵּן שֶׁשּׁוֹמֵעַ.

י. בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּלְמִיד בָּא לִשְׁמעַ תּוֹרָה מִפִּי הָרַב, אֲזַי גַּם הָרָע שֶׁל הַתַּלְמִיד, הַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ עַל־יְדֵי הָרָע שֶׁלּוֹ, בָּאִים גַם־כֵּן לִשְׁמעַ וְלִינק, אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁכָּל תַּלְמִיד אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶלָּא הַשַּׁיָּךְ לְנִשְׁמָתוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, עַל־יְדֵי זֶה בּוֹרְחִים הַקְּלִפּוֹת וְאֵינָם יְכוֹלִים לִשְׁמעַ. אֲבָל יֵשׁ קְלִפָּה דַּקָּה שֶׁהִיא קְרוֹבָה לִקְדֻשָּׁה, וְהִיא אֵינָהּ בּוֹרַחַת אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הִיא גַם־כֵּן בּוֹרַחַת. וְסִימָן לַדָּבָר: "וַיִּשְׁלַח משֶׁה אֶת חוֹתְנוֹ", לְמָאן דְּאָמַר יִתְרוֹ קדֶם מַתַּן־תּוֹרָה בָּא וְהָלַךְ לּוֹ.

יא. הַמּוֹצִיא דִּבְרֵי־תוֹרָה בְּפִיו, נִצּוֹל מִדִּין סְקִילָה.

יב. לָאו בְּכָל מָקוֹם אָדָם זוֹכֶה לְסַגֵּל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, בִּשְׁבִיל זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְסַבֵּב סִבּוּבִים, שֶׁיֵּצֵא זֶה הָאָדָם מִמָּקוֹם הַזֶּה לְמָקוֹם אַחֵר.

יג. כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד עַד שֶׁנִּתְיַגֵּעַ, בָּזֶה מַמְתִּיק דִּינִים וּמְעוֹרֵר רַחֲמִים, גַּם עַל־יְדֵי זֶה מְעוֹרֵר רַחֲמִים אֵצֶל אָבִיו בַּקֶּבֶר.

יד. עַל־יְדֵי תּוֹרָה בָּא לֶאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה בָּא לְקִדּוּשׁ־הַשֵּׁם.

טו. זַכֵּי הָרְאוּת יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם, מִי רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה. וְדַוְקָא כְּשֶׁמַּכִּירִין אֶת תּאַר פְּנֵי הָרַב, כִּי עַל־יְדֵי הַהֲלָכוֹת שֶׁלָּמַד מֵרַבּוֹ, נַעֲשֲֶׂה פְּנֵי הַתַּלְמִיד כְּתֹאַר פְּנֵי הָרַב, כִּי הַהֲלָכָה הִוא חָכְמָתוֹ הַמֵּאִיר תּאַר פָּנָיו (חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו), וּכְשֶׁמְּקַבֵּל הַהֲלָכָה מְקַבֵּל חֵלֶק מִתּאַר פָּנָיו, וּלְפִי רִבּוּי הַהֲלָכוֹת כֵּן נִתְרַבֶּה חֶלְקֵי תּאַר פָּנָיו.

טז. עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁל רָאשֵׁי הַדּוֹר בְּתֹקֶף וָעז, וְעַל־יְדֵי זֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי כל הַמִּצְוָה שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים, וְעַל־יְדֵי זֶה הַלּוֹמְדִים זוֹכִים שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתָם.

יז. מִי שֶׁמַּחְמִיר לַאֲחֵרִים וּמֵקֵל לְעַצְמוֹ וְאוֹמֵר עַל מַה שֶּׁלּא שָׁמַע שֶׁשָּׁמַע, עַל־יְדֵי זֶה אֵינוֹ זוֹכֶה לִרְאוֹת בִּיפִי הַמֶּלֶךְ, כִּי הַקְּלִפָּה שֶׁל אֶדוֹם שֶׁהִיא יִרְאָה רָעָה, מַחְשִׁיךְ מְאוֹר עֵינָיו מִלְּהִסְתַּכֵּל בִּיפִי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

לשון הרע

חלק ראשון

א. הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לַשַּׂר שֶׁל גֵיהִנּם: אֲנִי עָלָיו מִלְמַעְלָה וְאַתָּה עָלָיו מִלְמַטָּה. וְתַקָּנָתוֹ – יַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְיַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ גַּם עַל־יְדֵי זֶה לֹא יָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע.

ב. עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע מַגְדִּיל עֲווֹנוֹתָיו כְּנֶגֶד שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת.

ג. מִלְּתָא דְּמִתְאַמְרָה בְּאַפֵּי מָרָא אוֹ בְּאַפֵּי תְּלָתָא, לֵית בַּהּ מִשּׁוּם לִשָּׁנָא בִּישָׁא.

ד. הַאי לִשָּׁנָא בִּישָׁא, אַף־עַל־גַּב דְּלִקְבּוּלֵי לָא מִבָּעֵי, לְמֵיחַשׁ מִיבָּעֵי.

ה. מִי שֶׁדּוֹבֵר רָע עַל יִשְׂרָאֵל, לְסוֹף שֶׁיֶּחֱלֶה עַל פִּיו.

ו. כְּשֶׁאֵין אַהֲבָה בֵּין יִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂים הוֹלְכֵי רָכִיל, וְעַל־יְדֵי הוֹלְכֵי רָכִיל נַעֲשִׂים לֵצִים.

ז. בְנֵי־אָדָם שֶׁאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, מֻתָּר לוֹמַר זֶה לָזֶה מֵאֵיזֶה דָּבָר שֶׁשָּׁמַע מֵאֵיזֶה אָדָם, גַּם חֲבֵרוֹ מֻתָּר לְקַבֵּל דְּבָרָיו וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִשָּׁנָא בִּישָׁא.

ח. עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵין לָאָדָם חֵשֶׁק לִלְמד, גַּם מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק.

ט. מִלָּשׁוֹן הָרָע נִצּוֹל עַל־יְדֵי אֱמֶת.

י. כְּשֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִלָּשׁוֹן הָרָע, עַל־יְדֵי זֶה לא יַחֲרשׁ רָעָה עַל חֲבֵרוֹ.

יא. מִי שֶׁאֵין מְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע עַל צַדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהִמָּנוֹת עִם הַצַּדִּיקִים.

יב. גַּסּוּת מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְדַבֵּר בִּגְנוּת בְנֵי־אָדָם.

יג. לָשׁוֹן הָרָע אֵין אוֹמְרוֹ, עַד שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר וְחוֹטֵא בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

יד. מֻתָּר לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל בַּעַל הַמַּחֲלקֶת.

טו. מוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ, אֵין לוֹ מְחִילָה עוֹלָמִית.

טז. עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵין מְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.

יז. הַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע וְהַמְקַבְּלוֹ, רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים.

יח. תִּקּוּן לְלָשׁוֹן הָרָע – אֲמִירַת הַקְּטרֶת.

יט. עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נְגָעִים בָּאִים עָלָיו וּמַגְדִּיל עֲווֹנוֹת עַד לַשָּׁמַיִם וְרָאוּי לְסָקְלוֹ בְּאָבֶן.

חלק שני

א. עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.

ליצנות

א. עַל־יְדֵי לֵיצָנוּת יִהְיֶה לוֹ נוֹשִׁים הַרְבֵּה וְהֵם יִמְשְׁלוּ בּוֹ. גַּם נִכְשָׁל בְּנִאוּף, גַּם אִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת בּוֹ.

ב. עַל־יְדֵי לֵיצָנוּת הוֹלֵךְ וְנוֹפֵל. גַּם בָּא לְמִדַּת שֶׁקֶר, וְנָע וְנָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

ג. עַל־יְדֵי חֲנֻפָּה בָּא לֵיצָנוּת.

ד. עַל־יְדֵי לֵיצָנוּת בָּאִים יִסּוּרִים.

ה. עַל־יְדֵי לֵיצָנוּת אֵין לוֹ חָכְמָה.

ו. הַלֵּיצָנוּת הִיא מְתַעֶבֶת אֶת הָאָדָם עַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְעַל הַבְּרִיּוֹת.

ז. עַל־יְדֵי לֵיצָנוּת בָּא שְׂרֵפָה.

ח. הַלּוֹעֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת.

ט. כָּל לֵיצָנוּתָא אֲסִירָא חוּץ מִלֵּיצָנוּתָא דַעֲבוֹדָה זָרָה.

י. קָשָׁה לֵיצָנוּת, שֶׁתְּחִלָּתוֹ יִסּוּרִין וְסוֹפוֹ כְּלָיָה.

יא. הַמִּתְלוֹצֵץ – מְזוֹנוֹתָיו מִתְמַעֲטִין וְנוֹפֵל בְּגֵיהִנּם וּמֵבִיא כְּלָיָה לָעוֹלָם.